| |
הנחת היסוד שעומדת בבסיס השיטה של פרחי באך היא שבליבה של כל מחלה, כאב או הפרעה פיסית נחבא הגורם הנפשי. זיהוי, טיפול ואיזון במישור הנפשי מקלים על הסימפטומים הגופניים ומאפשרים מניעה וטיפול בהם ביתר קלות. מכיוון שהלידה אורכת מספר שעות עד מספר ימים, נרצה להשתמש בתמציות בעלות תגובה מיידית ככל האפשר. שלא כמו בטיפול רגיל בפרחי באך, לא יהיה טעם להשתמש בתמציות המשפיעות לאט ולטווח ארוך.
השלב הלטנטי של הלידה מתחיל בירידת מים או צירים ויכול להימשך (בעיקר בלידה ראשונה) מספר רב של שעות או אפילו ימים. בתחילת השלב הלטנטי קיים, במקרים רבים, חוסר ודאות: "האם הטפטוף הזה הוא ירידת מים?", "האם הכאבים הללו הם צירים?". חוסר הוודאות מערער את ביטחונה של היולדת בהכרתה את גופה והבנתה את התהליך. גם אם למדה על תהליך הלידה מספר או בקורס הכנה, הספקות והחששות עלולים לערער את יציבותה ולשבש את המהלך הטבעי של הלידה. בשלב זה נוכל לסייע לה במתן תמציות המחברות לידע הפנימי, תמציות המשרות ביטחון וממקדות במה שלמדה בעבר. אם היא נראית חרדה ומבולבלת ניתן לה רסקיו שיעזור לה להתמקד ולהירגע. ככל שמתקדם הזמן מתבהרת התמונה והאישה כבר יודעת בוודאות כי אכן מתחילה הלידה.
לעיתים קרובות מתחיל השלב הלטנטי בשעות הערב או הלילה ונמשך אל תוך היום למחרת. בנסיבות כאלה מגיעה האישה אל השלב האקטיבי כאשר היא עייפה. הצירים מתחזקים ומצטופפים, המתח עולה והעייפות גוברת. האישה מרגישה כאבים ואינה רואה את הסוף. גם כאשר היולדת מתנועעת, משנה תנוחות, נכנסת למים ומבצעת את כל הפעולות הטבעיות על מנת להקל על כאביה ולקדם את הלידה, התהליך הזה עלול להיות מתיש ומורט עצבים. בשלב זה יכול הייאוש להצטרף ל"חגיגה" ולגרום לאישה לומר "כל כך הרבה סבל וכל כך מעט התקדמתי. אני לא רוצה להמשיך". כאן יועילו תמציות מעוררות ומעודדות שיעזרו לה להמשיך להתמודד ולא להתייאש.
דוגמא: יולדת בלידה ראשונה שירדו לה המים בשעה 3 לפנות בוקר. בשעה 5:00 נבדקת על ידי רופא במיון נשים ונמצא שהיא עם פתיחה של 1.5 ס"מ. כיוון שכך, לא מכניסים אותה לחדר לידה ומקבלים אותה למחלקת הריון בסיכון עד שתגיע לשלב האקטיבי. בזמן זה מתחילים הצירים כל שתיים-שלוש דקות והאישה מבצעת תנועות ותנוחות שיקלו על הכאבים ויקדמו את הלידה. בשעה 1 בצהריים נבדקת היולדת שוב ואין שינוי בפתיחה. בשלב זה היולדת עייפה, עצבנית, כאובה ומיואשת. היא לא מצליחה לראות את הסוף, לא מבינה למה היא לא מתקדמת. טיפול: Gentian/Gorce להתמודדות עם הייאוש, Impatience לחוסר סבלנות, Olive לעייפות
בשלב הכתרה ועד יציאת התינוק נמצאת האישה בסוג של טראנס. הצורך הבלתי נשלט ללחוץ, ההורמונים המשתוללים, העייפות והמתח, הכאבים. כל אלו עלולים לקחת את האישה לאחת משתי קיצוניות: פאניקה והיסטריה או לאות, רפיון וחוסר אמונה. שני המצבים הללו עלולים לעצור את הלידה בשלב הכל כך קריטי הזה ולגרום להידרדרות ללידה מכשירנית.
במצב של פאניקה והיסטריה האישה חשה שאינה מוכנה לשלב הבא. היא מפחדת מיציאתו של התינוק. אינה מאמינה שתהיה מסוגלת להתמודד עם הכאב והלחץ הנפשי. במצב כזה ניתן לאישה רסקיו כדי לעזור לה להירגע, להתעשת ולסיים את הלידה, וכן תמצית שתסייע לה להתמודד עם הפחד.
בקיצוניות השנייה נמצא מצב של לאות ורפיון בו האישה פשוט אינה מאמינה שהלידה תסתיים אי-פעם. היא מיואשת לחלוטין ועייפה מכדי ללחוץ ולעזור לתינוקה לצאת. במצב כזה נסייע לאישה באמצעות תמציות להתמודדות עם המאמץ ותמצית מעודדת להתמודדות עם הייאוש (בנוסף, ניתן להציב מראה אל מול נרתיקה של האישה בכדי שתראה את ראשו של התינוק מבצבץ וכך להמחיש לה את יציאתו הקרובה).
מיד לאחר הלידה רצוי לתת לאם ולתינוק רסקיו בכדי לסייע לשניהם להתגבר על הטראומה הגופנית והרגשית שעברו (לאם ניתן ישירות לפה ולתינוק נשים על הרקות והדופק בידיים). הרסקיו נותן כמו חיבוק והרמה רגשית שתעזור לשניהם לחזור לאיזון רגשי במהירות רבה יותר.
|
